- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 175991/07
|
ת"א, בש"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
175991-07,44525-07
11.12.2007 |
|
בפני : הרשם משה כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נסטל מעיין |
: 1. טו גוד טו בידור בע"מ 2. מלונות פתאל בע"מ 3. כלל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
- השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם יש להתיר למבקשת לתקן את כתב תביעתה, על-ידי צרוף חוות דעת רפואית ושלשה ראשי נזק לכתב התביעה המקורי.
- בתאריך 11.7.07 הגישה המבקשת נגד המשיבות תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות תאונה שהתרחשה ביום 14.7.00 וממנה היא נחבלה במסגרת עבודתה כחברה בצוות בידור במלון.
- סכום התביעה עבור הנזק המיוחד הוא 342,242 ש"ח וסכום התביעה עבור הנזק הכללי טרם הוגדר.
- במקביל להגשת התביעה הגישה המבקשת, ביום 11.7.07, בקשה לדחיית מועד הגשת חוות דעת רפואית אותה ביקשה לצרף על-פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקנות סד"א").
- הבקשה לדחיית המועד לצרוף חוות דעת רפואית נומקה בכך שלמבקשת לא היתה שהות מספקת להכין אותה וכי צירופה ייעשה במהלך הפגרה וממילא לא תגרם בכך פגיעה למשיבות. כמו-כן, המבקשת הסבירה שבעקבות שיחה שהיתה לה עם בא כחה עובר להגשת התביעה, הסתבר לה שיש לה עילת תביעה ולכן הגישה את תביעתה במהירות בטרם תחלוף תקופת ההתיישנות שעמדה לחלוף ומשום כך לא הספיקה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית וצירפה בקשה לאפשר לה להגיש את חוות הדעת בשלב מאוחר יותר.
- בתאריך 16.9.07, דהיינו כאשר חלפה תקופת ההתיישנות, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך צרוף חוות דעת רפואית וכן לצורך צרוף ראשי נזק נוספים במסגרת הנזק הכללי וזאת עבור הוצאות לטיפול נפשי, לרפואה משלימה ולטיפולי פיזיוטרפיה.
- בתאריך 10.10.07 ניתנה החלטה המתירה את תיקון כתב התביעה וזאת מנימוקי הבקשה ומשום שסכום התביעה לא שונה וכי טרם הוגש כתב הגנה בתיק.
- בתאריך 22.10.07 הגישה המשיבה 2 (להלן: " המשיבה") בקשה לביטול ההחלטה מיום 10.10.07. בעקבות בקשה זו ובשל בקשת ב"כ המשיבה לחקור את המבקשת זומנו הצדדים לדיון היום.
- לטענת המשיבה אין מקום להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה משום שמדובר בתיקון מהותי שמכשיר תביעה שהתיישנה ומתיר למבקשת לצרף עילות נוספות אחרי שכבר חלפה תקופת ההתיישנות. לטענת המשיבה כתב התביעה ללא חוות דעת רפואית אינו מגלה עילת תביעה ועל-פי תקנה 137 לתקנות סד"א המבקשת מנועה מלהוכיח עניין שברפואה. כמו-כן, טענה המשיבה שהוספת חוות דעת רפואית בשלב זה כמוה כהוספת עילה חדשה שכבר התיישנה. כמו-כן, טענה שהוספת ראשי נזק לכתב התביעה המקורי משמעותה הוספת עילות תביעה חדשות שכבר התיישנו. המשיבה התייחסה גם לחוסר תום הלב של המבקשת ולטענתה המבקשת זלזלה בהליכים וכי השיהוי בהגשת כתב התביעה יש בו כדי לחייב את מחיקת הבקשה.
- מנגד המבקשת טענה שתגובת המשיבה הוגשה באיחור ובניגוד למועד הקבוע בתקנה 241 (ג) לתקנות סד"א. במהלך הדיון שהתקיים היום חזר בו ב"כ המבקשת מטענה זו.
המבקשת טענה עוד שצרוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה המקורי אינו מהווה הוספת עילת תביעה חדשה וכי חוות דעת רפואית אינה חלק מעילת התביעה אלא מהווה עניין ראייתי בלבד. כמו-כן, טענה המבקשת, שחוות הדעת לא שינתה דבר בעילת התביעה שפורטה בתביעה המקורית וכי נשתמרה זהות התביעה. המבקשת טענה שהוספת ראשי נזק לתביעה המקורית אינה משנה את הפלוגתא העיקרית. כמו-כן, ציינה המבקשת, שאי תיקון התביעה יגרום עוול למבקשת וזאת בהבדל ממה שיגרם למשיבות. כמו-כן, ציינה המבקשת, את העובדה שטרם הוגשו כתבי הגנה וכי היא אף הגישה בקשה לדחיית המועד לצרוף חוות הדעת לכתב התביעה.
דיון
- הכלל בסוגיית תיקון כתב תביעה הוא שבתי משפט נוטים לאשר לבעל דין לתקן את כתב תביעתו וזאת על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
ראו לעניין זה את רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נ"ב (3) 427, 431.
לכלל זה קיימים חריגים כגון במקרה שהתנהגות בעל הדין אינה מצדיקה תיקון כתב תביעתו וכי קיים למשל שיהוי לא סביר ולא מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה.
כמו-כן, בית המשפט נוטה שלא לאשר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום החלפת עילה או הוספת עילה חדשה לכתב התביעה המקורי ותיקון כתב התביעה יגרום נזק או עוול שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות לצד השני. לדוגמא כאשר תיקון כתב התביעה המקורי יגרום לכך שהנתבע אינו יכול להעלות טענת התיישנות כתוצאה מתיקון כתב התביעה.
ראו ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זיד , פ"ד ל"ד (4) 126.
- במקרה הנוכחי המבקשת ביקשה לצרף חוות דעת רפואית שלא צורפה לכתב התביעה המקורי וכן להוסיף שלשה ראשי נזק במסגרת הנזק הכללי שבכתב התביעה.
האם הוספת חוות דעת לכתב התביעה המקורי מקימה עילה למבקשת שלא היתה קיימת לפני ההוספה? התשובה לכך היא שלילית.
ב"כ המשיבה טען שתיקון כתב התביעה על-ידי צרוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מקימה למבקשת עילת תביעה שכבר התיישנה והוא מבסס את טענתו על תקנה 127 לתקנות סד"א.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
